ציקורל המרה בינלאומית בע"מ נ' קופרשטיין

פסק דין

תביעה לביצוע שטר בסך של 41,000 ₪.

השיק הוצא על ידי הנתבע ונמסר לידיו של מר יוסף עמר. השיק משורטט והינו "למוטב בלבד". בעת שהוצא ונמסר למר עמר, שם הנפרע נותר ריק ולא מולא ע"י הנתבע.כשהגיע השיק לידי התובעת, היא מילאה את פרטיה כנפרעת בשטר והפקידה את השיק לפירעון בבנק. השיק חזר מחמת העדר כיסוי מספיק.

השיק עבר מספר ידיים עד שהגיע לידי התובעת: ממר יוסף עמר, הגיע השטר לחברת א.ש.ד.י למסחר והשקעות בע"מ (א.ש.ד.י) שמנהלה הוא אורי סעדון (לגבי השלב של העברת השיק לא.ש.ד.י שהינה חברה לניכיון, לא הובאו ראיות); מחברת א.ש.ד.י הועבר השיק לחברת אס. אי. ספיישל איוונטס בע"מ (ספיישל) שמנהלה הוא מר יצחק מימון, שהגיש תצהיר מטעם התובעת (עסקת ניכיון מיום 17/11/2009);ספיישל העבירה את השיק לתובעת (עסקת ניכיון מיום 19/11/2009).כל ההעברות הנ"ל נעשו ללא חתימות היסב. כאמור, התובעת מילאה את פרטיה כנפרעת והפקידה את השיק לפירעון בבנק.

השיק נושא הדיון הוא אחד מתוך ארבעה שיקים בסך של 41,000 ₪ כל אחד, שמסר הנתבע למר עמר. מדובר בשיקים עוקבים שמספרם 10307-10310, ופירעונם בתאריכים שונים שבין 16/11/13 עד 26/11/13 (ארבעת השיקים או השיקים). את שני השיקים שמספרם 10307-10308 (ז.פ 26/11/09-16/11/09, בהתאמה) החזיר מר עמר לנתבע, לפי דרישתו של הנתבע.שני השיקים האחרים התגלגלו בעסקות ניכיון כמתואר.השיק שלישי שמספרו 10309 ותאריך פירעונו 23/11/09, כובד.ענייננו בשיק הרביעי שמספרו 10310 ותאריך פירעונו לכאורה הוא 26/11/09, שיק שחולל מחמת העדר כיסוי מספיק (השיק).

בדיעבד, ברור שתאריך הפירעון של השיק שונה בשלב כלשהו של גלגולי השיק, בטרם הגיע לידי ספיישל (לפי פירוט הנתונים בקבלת הניכיון שהציגה ספיישל בעסקה מול א.ש.ד.י, נספח א' לתצהיר מר מימון מטעם התובעת, כבר בעת שנמסר השיק לספיישל היה תאריך הפירעון 26/11/09). במקור, תאריך הפירעון של השיק הוא 20/11/2009 ולא 26/11/2009. עיינתי בשיק המקורי ותיקון התאריך כפי שנעשה, אינו נראה מעיון בו בעין. דבר השינוי עולה בברור מתוך עיון בתצלום של ארבעת השיקים המקוריים שמצוי בידי הנתבע וצורף לתצהירו (נספח א').

לגרסת הנתבע, מר עמר הציג עצמו כבעל ממון רב ועסקים רבים. תחילה הגיע לחברה של הנתבע (טל היחידה לאבטחת טיולים בע"מ. להלן: החברה) וביקש לקבל ממנו שירות של מאבטח אישי חמוש. הנתבע הבהיר, כי אינו יכול לספק לו שירות זה והיפנה אותו אל אחר. לאחר אותו ביקור נהג מר עמר להגיע למשרדי החברה עם רכב מפואר, הציג בפני הנתבע חבילות של שיקים ונהג לשבת במשרד משך ימים. מר עמר שכנע אותו בלחץ רב שהפעיל עליו ובכושר השכנוע שלו, למסור לו את ארבעת השיקים הנ"ל, והבטיח שיביא לו כסף תמורתם. זאת לאחר שרכש את אמונו של הנתבע, כשבאחד הימים ביקש ממנו הלוואה של 5,000 ₪ והחזיר לו את הכסף. וכך עוד מספר פעמים. בעדותו הוסיף הנתבע, כי בטרם מסר למר עמר את ארבעת השיקים מסר לו מר עמר שני שיקים אמריקאים ע"ס 30,000$ כל אחד. באופן זה גרם לו לחשוב שאין כל בעיה או סיכון במסירת השיקים. אלא שהשיקים האמריקאים לא כובדו. בו ביום שמסר למר עמר את ארבעת השיקים, הנתבע שוחח על כך עם אנשים והוזהר להימנע מביצוע עסקאות כאמור. על כן פנה למר עמר עוד באותו ערב, על מנת שיחזיר לו את השיקים. האחרון הבטיח להחזיר את השיקים, אך למחרת הגיע עם סך של 30,000 ₪ והבטיח להשלים בהמשך סך של 11,000 ₪ נוספים (עד לסך של 41,000 ₪, סכום שיק אחד שעתיד היה להיפרע בסמוך). הנתבע ביקש ממנו לקבל את יתרת השיקים, אך מר עמר טען שהם אינם אצלו ויעשה מאמץ להחזירם. שניים מתוך השיקים הוחזרו. השניים האחרים גולגלו הלאה. שיק אחד מתוכם נפרע, כאשר על חשבונו קיבל הנתבע סך של 30,000 ₪ בלבד. השיק הרביעי הוא נושא הדיון כאן.

הנתבע הגיש כנגד מר עמר תלונה במשטרה. בדיעבד התברר, כי מר עמר הוא נוכל שביצע פעולות מרמה כלפי רבים, וביניהם הנתבע. הוגש כנגדו כתב אישום, לרבות בגין מרמה כלפי הנתבע, והוא הורשע (בין היתר) בעבירה של קבלת דבר במרמה (הכרעת הדין שבה הורשע על יסוד הודאתו לרבות בעבירות כלפי הנתבע, גזר הדין וכתב האישום המתוקן, צורפו כנספח ב' לתצהיר הנתבע).

בנסיבות העניין שלפנינו, לא עומדת לתובעת חזקת אחיזה כשורה. לפי סעיף 28 לפקודת השטרות, אוחז כשורה הוא מי שנטל את השטר "כשהוא שלם ותקין לפי מראהו" ובתנאי שנעשה אוחז של השטר טרם שעבר זמנו ונטל אותו בתום לב ובעד ערך מבלי שידע כי קניינו של המסחר פגום. שמו של הנפרע הינו פרט חיוני להגדרת המסמך כשטר, ואם הוא חסר ומי שנטל אותו ממלא את החסר ורושם את שם הנפרע, אין הוא עצמו אוחז כשורה. שהרי, כשנטל אותו, לא היה שלם כמצוות סעיף 28 הנ"ל (ראו לעניין זה לרנר דיני שטרות מהדורה שניה, התשס"ז - 2007, בעמ' 240-241 וכן בעמ' 246 ה"ש 203 וטקסט סמוך; י. זוסמן דיני שטרות מהדורה שישית, תשמ"ג, 266).

די בכך, כדי לקבוע שהתובעת אינה אוחזת כשורה ואין צורך להידרש לתיקון בתאריך הפירעון ומשמעותו.

אציין, כי בהמשך להסכמה דיונית בין הצדדים בדיון מיום 11/7/2012, ניתנה החלטתי מיום 28/8/12 שבה קבעתי את האמור לעיל, נוכח המצב המשפטי ועל רקע העובדות שאינן שנויות במחלוקת ׁ(אין חולק ששם הנפרע היה חסר ומולא ע"י התובעת). בהמשך לכך, הצעתי לתובעת כי תשקול המשך ניהול התביעה, על מנת שלא להכביר הליכים והוצאות. התובעת הודיעה, כי נותרה אי בהירות ביחס לטיב העסקאות שבוצעו בין הנתבע לבין מר עמר והנסיבות שבהן מסר את השיקים למר עמר ועל כן, היא מבקשת להמשיך בניהול התביעה.בהמשך להודעה זו, נקבע התיק להוכחות.בתום שמיעת הראיות, סיכמו הצדדים בע"פ.שמיעת הראיות לא הועילה לתובעת, נוכח המצב המשפטי האמור וכמבואר להלן.

אף שהתובעת היא הנפרעת בשטר, אין חולק כי משאינה קשורה בעסקת היסוד עם הנתבע, היא בבחינת צד רחוק לעסקה, ואין מניעה עקרונית שתהיה במעמד של אוחז כשורה כלפי הנתבע (המושך). אלא שכאמור, אין התובעת אוחזת כשורה, שעה שנטלה שטר שאינו שלם והוסיפה בו את שם הנפרע. משכך, טענות הנתבע למרמה והעדר תמורה בעסקת המקור (העסקה בין מר עמר לבין הנתבע), עומדות לו גם כנגד התובעת.

אני מקבלת את גרסתו של הנתבע כי ארבעת השיקים והשיק נושא הדיון בכלל זה, הוצאו ממנו ע"י מר עמר במרמה וכי לא קיבל תמורה בעבור השיק. גרסתו של הנתבע לא נסתרה בחקירתו והיא מתחזקת ונתמכת בכתב האישום שהוגש כנגד מר עמר והרשעתו לפי הודאתו בכתב האישום המתוקן.

כתב האישום מחזק את עיקרי גרסתו של הנתבע הרלבנטיים לענייננו. כתב האישום מציין את נסיבות ההיכרות בין הנתבע לבין מר עמר כפי שהעיד עליהם הנתבע; כי בטרם מסר הנתבע למר עמר את ארבעת השיקים, מר עמר מסר לו שני שיקים אמריקאים ע"ס 30,000$ כל אחד כשהאחרון יודע שהשיקים לא יכובדו; כי לאור דרישותיו של הנתבע, החזיר לו מר עמר את השיקים שמספרם 307 - 308; כי הנתבע קיבל ממר עמר סך של 30,000 ₪ בלבד במזומן בעבור השיק שמספרו 309 שהופקד ונפדה ולא קיבל לידו כל תמורה אחרת נוספת בגין ארבעת השיקים, ובכלל. ראו אישום מס' 12 בכתב האישום שעניינו המרמה כלפי הנתבע. כתב האישום כולל 24 אישומים, כל אחד כלפי אדם או חברה אחרת.

העובדה שבכתב האישום נזכרו אירועים נוספים של העברת שיקים בין הנתבע לבין מר עמר או שצוין כי מר עמר הציע לנתבע לבצע ניכיון של שיקים של החברה שבבעלותו של הנתבע (הנתבע בח"נ הכחיש ביצוע עסקות ניכיון מול מר עמר), אינה גורעת מכל האמור לעיל, ואין בכך כדי לכרסם במהימנות גרסתו של התובע בכל הפרטים הנדרשים לענייננו, ובכלל. מעדותו של הנתבע שלא נסתרה ומעובדות כתב האישום עולה כאמור, כי ארבעת השיקים, שהם שיקים אישיים של הנתבע ולא שיקים של החברה שבבעלותו, הוצאו מהנתבע ונמסרו למר עמר במרמה וכי הנתבע לא קיבל בכל דרך, תמורה בגין השיק נושא הדיון או כל תמורה אחרת, למעט סך של 30,000 ₪ בגין השיק שנפרע.

התובעת איננה זכאית להיבנות גם מההגנה שמוענקת במשפט הישראלי, לאוחז בעד ערך במקרים שבהם הסיחור נעשה טרם כישלון התמורה לפי ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר, פ"ד טז 595. לפי גרסת הנתבע שנתתי בה אמון כאמור ולא נסתרה בנקודה זו, הוא הודיע למר עמר על ביטול העסקה וביקש לקבל לידיו את השיקים כבר באותו ערב. הנתבע גם קיבל ממר עמר חזרה שניים מהשיקים. לא הוכח בדיוק מהו מועד הביטול, אך ברור, כי היה זה טרם הסיחור לתובעת. שהרי ביטול העסקה ודרישת הנתבע לקבל את השיקים חזרה נעשו בו ביום שהשיקים נמסרו למר עמר (ארבעת השיקים היו מעותדים. מועד הפירעון המוקדם ביותר היה ליום 16/11/09.הסיחור לתובעת היה ביום 19/11/09).

התוצאה היא שאני מקבלת את ההתנגדות לביצוע השיק.תיק ההוצאה לפועל ייסגר.התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. בקביעת ההוצאות הבאתי בחשבון את התוצאה, את כלל נסיבות העניין ואת אופן ניהול ההליכים: העובדה שהתובעת ביקשה להמשיך בניהול ההליך ומצד שני, את הקשיים הפרוצדורליים שהעמיד הנתבע במהלך בירור התיק בהעדר התייצבות לדיון בבר"ל ואת הסכמת התובעת ליתן רשות להתגונן גם בהעדר התייצבות (ראו פרוטוקול והחלטה של כב' הרשם שוורץ מיום 27/1/12).

המזכירות תדוור לצדדים

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: